"אנחנו רוצים לראות את המולקולות הפסיכדליות מגיעות לשוק" ראיון עם חנן פליימן, ממייסדי פילד טריפ ונצ'ורס

בלעדי לקליידוסקופ: ראיון עם חנן פליימן, ממייסדי פילד טריפ ונצ'ורס, חברת השקעות חכמות בתחום הפסיכדליה אשר מעוניין לראות את המולקולות הפסיכדליות מגיעות למדפים ולמטופלים בקליניקות, אך לדבריו מעולם לא התנסה בהן.

לפני מספר שבועות הודיעה החברה על הקמת מכון מחקר לחקר פטריות הפסילוסיב (פטריות הקסם) בג'מייקה בשיתוף עם אוניברסיטת הרי הודו המערביים. מלבד מכון המחקר, החברה מקימה בימים אלה רשת מרפאות שישלבו טיפולים וחומרים פסיכדליים, עם קטאמין בשלב ראשון, מתוך גישה חדשנית ופורצת דרך המשלבת בין שימוש בחומרים ובין פסיכותרפיה.

ראשית כל, האם תוכל לספר לי קצת על הרקע שלכם – מה הביא אתכם להקים את פילד טריפ ונצ'ורס?

אנחנו חמישה מייסדים. ארבעה מאיתנו מגיעים מתחום הקנאביס הרפואי. בתחילה הקמנו מרפאת קנאביס בקנדה שם קנדיאן קנאביס קליניקס. פתחנו את המרפאה הראשונה ב-2013 בקנדה, לפני ג'סטין טרודו, לפני הלגליזציה. אני לא יודע אם אתה יודע את זה אבל בתחילה משרד הבריאות הקנדי היה מעניק רשיונות לשימוש בקנאביס למטופלים, ולאחר מכן לפתע ב-2014 הם ערכו שינויים והפכו את הרופאים לשומרי הסף של הקנאביס הרפואי, אז מי שסבל מחרדות, או מי שהשתמש בקנאביס ורצה לקבל רישיון רפואי מסודר, עשה זאת דרך רופא המשפחה, שהיה זה שרושם את הקנאביס. וזאת הייתה הדרך לקבל את המרשם. אך הבעיה הייתה שאף רופא, 99% מהרופאים לא רצו להתעסק עם זה בשום אופן, נכון לאז.

אז זיהינו אזור שבו יכולנו לפתוח מרפאה, עם רופאים שמיודעים בנושא ותומכים ברישום קנאביס רפואי, והמודל עבד. המרפאה התרחבה ל-15 רופאים, ופתחנו עוד ועוד מרפאות – עד שהגענו ל-30 מרפאות שמספקות שירות לכמאה אלף מטופלים. 15,000 רופאים מכל רחבי קנדה הפנו מטופלים לקליניקות שלנו. מכרנו את העסק לאורורה קנאביס, שהיא אחת מחברות הקנאביס הגדולות בעולם, ועבדנו עבורם במשך שנתיים בפיתוח עסקי, והיינו אחראיים על המיזוגים והרכישות של החברה. אז ראינו הרבה עסקאות, עשינו הרבה עסקאות, וראינו איך שוק הקנאביס הרפואי ושוק הקנאביס למטרות פנאי הולכים ומתהווים. זה עדיין נמשך.

וואו.

כן, זה סיפור נהדר וזאת הייתה חוויה אדירה. אורורה זאת חברה מצויינת ולמדנו הרבה ואני חושב שתרמנו הרבה.

איך עשיתם את המעבר מקנאביס לפסיכדליה?

אז כבר היו לנו משרדים, וביצענו השקעות שונות בתחום הקנאביס, ואז קראנו את ספרו של מייקל פאלין, "איך לשנות את דעתך". זה היה הספר הראשון שגרם לנו להתעניין בנושא.

אני קצת מופתע שזה הספר הראשון שקראתם..

כן. זה ספר מעניין. לפני כן לא התעניינו בכלל בפסיכדליה. אני אישית מעולם לא התנסתי בכך.  הספר מראה שיש עדויות מדעיות רבות מאוד. אנחנו חיים בתקופה מעניינת… היו הרבה מחקרים ועבודות בקהילה בשנות ה-50 וה-60 ואפילו תחילת ה-70 אבל אז בבת אחת הם פסקו לחלוטין – בגלל המדיניות. אבל בשנים האחרונות הנושא מגיח מחדש, והפעם הגיבוי המדעי איתן. כמו לדוגמה במחקרים של ג'ונס הופקינס בקרב הנוטים למות. הנתונים שלהם מדהימים.  אלו נתונים שאנחנו לא רגילים לראות, כי בקנאביס, תוצאות המחקרים הקליניים שביצענו במרפאות שלנו לא היו גבוהות. הן היו טובות אבל לא מצויינות. יש המון מחקרים היום וכולם מראים שהמולקולות האלה באמת יעילות לאנשים וזה מגיע בתקופה שבה לאנשים יש אופציות כי יש מחקרים שמראים שיש הגיון בכך.

אז ראינו הרבה מקבילות בין עולם הקנאביס ובין עולם הפסיכדליה. ראינו שאנחנו יכולים להוסיף פה ערך. אז ניסינו לחשוב איך אנחנו רואים את זה גדל. ויש דרכים שונות שבהן הדבר עשוי להגיח, זה יכול להיות דרך פיתוח תרופות באופן מסורתי כמו שמנסים לעשות ב-MAPS, בסונאר, בקמפוס, באופן שבו החברות מייצרות את זה, הרופאים רושמים את זה. אבל גם בדרך זאת, יש שוני לעומת המודל המסורתי שבו המטופל מקבל מרשם במרפאה, רוכש את התרופה ומשתמש בה בבית. במודל זה, הטיפול חייב להתבצע בסביבה קלינית ובתמיכה קלינית. ואין אף מקום שבו אפשר לעשות זאת, התשתיות עדיין אינן קיימות. אז זה משהו שחשבנו שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יודעים איך להקים מרפאות, אנחנו יודעים איך להרחיב מרפאות. אנחנו יכולים לעשות זאת. אנחנו יכולים להקים את התשתיות, לחבר בין המרפאה, התרפיסט, הרופא והמטופל שיעבור את הטיפול.

זה חזון שאני יכול להתחבר אליו…

אני חושב שזה משהו שאנחנו יכולים לעשות. זה מאוד עוצמתי כי הפעם, המרפאות עצמן הן המקום שבו המטופל נרפא. לפני כן, בעסק הקודם שלנו, המרפאה הייתה המקום שבו המטופל מקבל את המרשם לתרופה שאותה הוא יקח כדי להתרפא. זה שונה. קודם לכן היינו שומרי הסף ועכשיו אנחנו חלק מהריפוי. אז זה מה שהלהיב אותנו לגבי זה.

האם שמעת על פסיכותרפיסטים שמשתמשים בקנאביס כעזר לתרפיה?

אני חושב שקנאביס יכול לעזור. אבל אני חושב שלפסיכדלים יש יותר עדויות מדעיות והן גורם יעיל יותר לטיפול בדיכאון עמיד ולעוד מחלות בתחום בריאות הנפש.

החלק השני הוא פיתוח התרופות. אף אחד לא בחן את המולקולות הגדולות בעשרות השנים האחרונות. הציוד האנליטי ללא ספק התפתח מאז שנות ה-50 וה-60 עד לימינו. אז בחינה מחודשת של המולקולות האלה בעזרת הכלים האנליטיים המודרניים שלנו צפויה להניב מולקולות מעניינות מאוד שנמצא בתוך פטריות הפסילוסיב או בתוך מולקולות פסיכדליות אחרות. זה עוד חלק מעניין, פיתוח תרופות חדשות. השקה של תרופות פסיכדליות חדשות.

האם אתה מדבר על מציאת מולקולת בלתי ידועות?

כן. פיתוח התרופה, זיהוי הרכיבים הפעילים בפטריות הפסילוסיב, באמצעות המעבדה שלנו בג'מייקה, זה דבר אחד. כמו למשל מה שעשו קמפוס פאתווייז, הם לוקחים את הפסילוסיבין ומעבירים אותו תהליך של פיתוח תרופה. אני לא מתכוון לעשות בדיוק מה שהם עשו אבל למצוא דרך להביא לשוק מולקולות פסיכדליות שאותן הרופאים יוכלו לרשום.

נשמע מדהים. האם אתם מתכוונים לחקור פטריות פסילוסיב באופן בלעדי או גם חומרים אחרים?

כרגע אנחנו מתחילים עם פטריות הפסילוסיב, יש יותר מ-200 זנים של פטריות שמפיקות פסילוסיבין, ואנחנו מעריכים שישנן פטריות שמפיקות טריפטאמינים אחרים, מולקולות אחרות שנמצאות בתוך הפטריות האלו. זאת התיאוריה שלנו, ייתכן שאנחנו טועים אבל אנחנו מהמרים על זה.

מה תהיה נחשבת עבורכם הצלחה בעתיד הקרוב, בשנים הקרובות?

החזון שלנו הוא להפוך למובילים בתחום היישום התרופתי והקליני של החומרים הפסיכדליים.

זהו יעד שאפתני. האם אתם מנסים להתחרות בחברות התרופות הגדולות?

אנחנו לא בדיוק מתחרים. חברות הפראמה הגדולות לא בוחנות כעת את השימוש בחומרים פסיכדליים, עד כמה שאנחנו יודעים.

האם תוכל להרחיב על האופן שבו אתה רואה את החומרים האלה מגיעים לשוק כפי שתיארת?

כרגע אנחנו נמצאים בשלב השקה של קליניקה שתשמש כפיילוט. אני עומד לחתום על חוזה שכירות למרפאה בניו יורק, ולאחר מכן אנחנו מתכננים להתרחב ללוס אנג'לס ולערים גדולות נוספות בארה"ב. אנחנו מתחילים עם קטאמין בשילוב פסיכותרפיה. ולאחר שיאושרו חומרים פסיכדליים אחרים, נוכל לתת שירות עבורם במרפאות שלנו. אפשר לראות את זה כמנעול לכספת. הקטאמין יכול להיות המפתח לפתוח את הכספת, כמו גם לפתוח את התודעה. אולי זה לא יעבוד לכל אחד אבל אז אפשר להציע כלי נוסף מארגז הכלים כמו לדוגמה MDMA. זה כמו כלי בתיבת הכלים של התרפיסט.

אך מבחינת הסט והסטינג הקטאמין יוכל לשמש כמבוא לפסיכדליה?

כן, סט וסטינג הם חשובים מאוד, ואני חושב שהסט והסטינג יהיו פחות או יותר אותו דבר לכל הפסיכדלים. מבחינת התרפיה, אני מניח שגם לזה יהיה תפקיד משמעותי, ולכן אנחנו מקימים את התשתית להתרחשות של כל הדבר הזה. זאת לא מרפאת קטאמין רגילה. יש מאות מרפאות קטאמין בארה"ב, ובמיוחד בניו יורק, שם יש כעשר או יותר מרפאות קטאמין פעילות, אך במרפאות אלה לא נעשה שילוב של פסיכותרפיה בכלל. הם מתמקדים בקטאמין עצמו, לא בתרפיה. כלומר הבנאדם נכנס, מקבל את הקטאמין, וחוזר לביתו. לאחר מספר חודשים, כאשר האפקט הזמני פוחת הוא מוזמן להגיע לטיפול נוסף. זה לא מודל של ריפוי אלא של תיקון זמני. אנחנו משלבים גם תרפיה. אנחנו חושבים שהפלסטיות של מערכת העצבים, הגמישות המוחית, של המטופל עולה בזמן הטיפול בקטאמין ורואים בכך חלון הזדמנויות לתרפיה שעשויה לסייע להגיע לגורמים הסמויים לדיכאון ולסייע להוביל לריפוי אמיתי.

מעניין מאוד.

האם תוכל להרחיב על מה שקורה בג'מייקה?

אנחנו בונים מעבדה, כרגע אנחנו עובדים על התכניות לכל מה שצריך למתקן כזה. אנחנו עובדים עם אוניברסיטה איי הודו המערביים, אחת האוניברסיטאות הגדולות שם, ואנחנו נהיה בתוך הקמפוס. שם תהיה המעבדה שלנו. זה מיזם משותף שלנו.

זה מרגש כי הג'מייקנים תומכים בכך לחלוטין והם מזהים את הפוטנציאל. הם רואים את העניין שהדבר מייצר בכל רחבי העולם.

האם יהיה זה נכון להניח שהסיבה שבחרתם להקים את המעבדה בג'מייקה היא הסטטוס החוקי של פטריות הפסילוסיב?

אכן.

לפני סיום הייתי רוצה לשאול אותך לגבי ההיבט האתי של השימוש בפסיכדליה, יש קולות בקהילה שלנו שסבורים שלא צריך להעלות לפני השטח את הרפואות הגדולות הללו, בטח שלא לנסות להרוויח כסף מדבר שלפי תרבויות מסוימות הוא דבר קדוש, אולי אף סקרמנט. מה השקפתך בנושא?

כן, אנחנו רואים את זה הרבה, תראה. אני מבין מה אתה מתכוון אבל מצד שני, איך אפשר להביא את זה לשוק? איך אפשר להוציא את זה בקנה מידה גדול, בסביבה מבוקרת, עם פיקוח רפואי, איך עושים את זה. איך אפשר לתת לזה להתרחש ולתת לאנשים פשוט לעשות מה שהם רוצים.

אולי זה יפתח סוג של תיבת פנדורה?

מאיזה בחינה?

החוויה הפסיכדלית היא מאוד עמוקה, ואולי זה יכול לשנות דברים בקנה מידה חברתי שתתקשו לקחת עליהם אחריות?

כמו לדוגמה?

אני מתכוון לסוג של התמוססות של החברה. למשל שאנשים יקחו את החומרים האלה ויעזבו את העבודה, יגידו לעצמם מספיק לי עם זה אני רוצה לרקוד ולהפוך לאינדיאני, אני לא יודע. הפטריות הן דבר פרוע.

אני חושב שיש מספיק שימוש בדברים האלה עכשיו, ואתה לא רואה אנשים שמפסיקים ללכת לעבוד. הרבה אנשים לוקחים את זה היום לטימפול בדיכאון, וזה עוזר להם להרגיש טוב יותר, והם חוזרים לעבוד. בדיוק ההיפך.

אני חושב שיש פה שני היבטים. השליחות שלנו היא לרפא את החולים, ולשפר את הבריאים. לרפא את החולים, זה דבר אחד. ולשפר את הבריאים. כולם מחפשים רווחה. העולם הוא מקום טוב אבל הוא יכול להיות טוב יותר.

אתה מתכוון להתפתחות אישית?

אני מתכוון לרווחה אישית. כל אחד היה רוצה להרגיש יותר טוב. אתה לא מסכים?

אני מתכוון שאולי זה יכול לקרות גם לאדם החולה. הוא בא לטפל במחלה או במצב מסוים ולפתע הוא נתקל במציאות רוחנית שאותה הוא לא יכול לשכוח, או לא יכול לברוח ממנה לאחר מכן.

תראה, אנשים נטלו את הדברים האלה עוד משחר ההיסטוריה. אף אחד לא התמוטט כתוצאה מזה.

אני מתנצל שאני מעלה את הסוגיה הזאת, פשוט יש קולות שקוראים לשמור על הרפואות האלה בסוד.

אני חושב שלשמור על זה בסוד זה בעייתי. אני לא חושב שזה הוגן כלפי השאר.

 

לאתר החברה http://fieldtriphealth.com


Photo by Kendal on Unsplash