מדיקליזציה של פסיכדליה: ישראל מסתמנת כמובילה עולמית בתחום הפסיכדליה הרפואית

אט אט בלי שהרגשנו, בגיבוי מלא של משרד הבריאות, הפכה ישראל להיות אחת המובילות העולמיות בתחום השימוש הרפואי, או ה"מדיקליזציה" של תרכובות פסיכדליות. עם אמ. די. אמ. איי לסובלים מפוסט טראומה, קטמין לטיפול בדיכאון עמיד, מחקרים חדשניים, הכשרות למטפלים פסיכדליים ואירוח כנסים בינלאומיים, נראה כי בדומה לשינוי בתפיסה לגבי הקנאביס, שעבר תהליך של מדיקליזציה בישראל – מסם מסוכן לתרופה יקרת ערך במרשם רופא, גם הסמים הפסיכדליים צפויים לעבור תהליך דומה בשנים הקרובות, שאף כי אינו חף מבעיות מהותיות, מיקם את ישראל כמובילה עולמית בתחום. להלן סקירה של כמה מן המחקרים והיוזמות החדשניות בתחום.

"אקסטזי" לסובלים מפוסט טראומה

בימים אלה, בשני בתי חולים בישראל נערך השלב השלישי במחקר במסגרתו ניתן  אמ.די.אמ.איי (MDMA) – המכונה גם "אקסטזי" או "מולי", לסובלים מפוסט טראומה (PTSD) בשילוב עם פסיכותרפיה.  זאת במסגרת הפאזה השלישית של מחקר בינלאומי שממומן בידי מאפ"ס – ההתאחדות המולטי-דיסציפלינרית למחקר פסיכדלי, אשר שואפת להפוך את האמ.די.אמ.איי לתרופת מרשם חוקית לטיפול בפוסט טראומה תחת הנחיות מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA.

מחוץ למסגרת המחקר, בפברואר, אישר משרד הבריאות לראשונה, בצעד שמגזין פורבס כינה "ניצחון נוסף למין האנושי", להגדיר את הטיפול כ"טיפול חמלה" ולפתוח את הטיפול ל-50 מטופלים נוספים במספר מרפאות ברחבי הארץ. לפי פורבס, משרד הבריאות גם משתתף עם מאפ"ס במימון הטיפולים החדשניים, והקצה 500 אלף דולר לפרויקט.

מי שמובילה את המחקר בישראל ומקשרת בין ארגון מאפ"ס העולמי ובין משרד הבריאות היא ד"ר קרן צרפתי, מייסדת שותפה ומורה בכירה במכון האקומי ישראל, וגם מובילה את תכנית ההכשרה למטפלים פסיכדליים, המתוארת בהמשך המאמר.

פסילוסיבין לסובלים מדיכאון עמיד

פסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות ה"קסם", נבחן גם הוא בימים אלה במרכז בריאות הנפש באר יעקוב, במסגרת טיפול עומק של פסיכותרפיה משולבת עם פסילוסיבין לסובלים מדיכאון עמיד. כבר ב-2018, על רקע תוצאות חיוביות מאוד מהמחקרים הראשוניים, הכריז מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA על הפסילוסיבין כטיפול פורץ דרך בדיכאון עמיד.

אסקטמין נגד דיכאון

בנפרד, 50 מיליון ש"ח מסל התרופות של 2020 הוקצו לתרסיס ה"אסקטמין", כטיפול חדשני נגד דיכאון עמיד. האסקטמין, הוא תרסיס לאף המבוסס על קטמין, סם הרדמה שכיח (וזול) במרפאות וטרינריות, אשר הפך מאז שנות ה-90 לסם מסיבות פופולרי גם אם בלתי חוקי, בארץ ובעולם. אף כי הקטמין אינו סם "פסיכדלי" קלאסי בהגדרתו אלא דיסאסוציאטיבי, יש לו השפעה מיידית ורבת עוצמה על התודעה והנוטל אותו עובר חוויה שאפשר לתאר אותה כפסיכדלית. מלבד זאת, ניתן לראותו את הקטמין כ"מבשר הפסיכדליה", במובן של היערכות המרפאות, מודל הטיפול, והגישה או ההתייחסות הרחבה יותר לטיפול, בלי קשר לחומר הספציפי שנצרך.

פרוטוקול טיפול חדשני

לא רק השימוש בתרכובות אלה חדשני, אלא גם המודלים או הפרוטוקולים שבו משתמשים בהם, אשר עדיין נבחנים. כרגע, אין כוונה לנפק למטופל את התרופות הפסיכדליות באופן אישי אלא לספק לו אותן במסגרת הטיפול הקליני.

הפרוטוקולים הנוכחיים של מאפ"ס לטיפול בפוסט טראומה (PTSD), לדוגמה, כוללים 20 פגישות טיפול שרק ב-3 בהן נצרך החומר. שאר הפגישות כוללות הכנה מוקדמת ועיבוד החוויות לאחר ההתנסויות. במהלך החוויה הפסיכדלית, שני מטפלים מלווים את המטופל.

בישראל, לפי המודל הנוכחי של טיפול בקטמין נגד דיכאון, הטיפול אינו כולל טיפול פסיכותרפי, אך גם כאן המטופל לא מקבל תרופה לשימוש בביתו אלא נוטל את החומר במרפאה תחת השגחה רפואית למספר שעות.

במידה מסוימת יש כאן שינוי פרדיגמה, כפי שאמר ל"קליידוסקופ" חנן פליימן, ממייסדי "פילד טריפ ונצ'ורס" הפורשת בימים אלה מרפאות פסיכדליות בקנדה ובארה"ב, בראיון באוקטובר האחרון "הפעם, המרפאות עצמן הן המקום שבו המטופל נרפא. לפני כן, בעסק הקודם שלנו, המרפאה הייתה המקום שבו המטופל מקבל את המרשם לתרופה שאותה הוא יקח כדי להתרפא. זה שונה. קודם לכן היינו שומרי הסף ועכשיו אנחנו חלק מהריפוי."

הכשרה למטפלים פסיכדליים

התכנית לפסיכותרפיה פסיכדלית psychedelictherapy.co.il היא יוזמה פרטית חדשה של ד"ר קרן צרפתי, שהיא גם מתאמת המחקר של מאפ"ס בישראל, ביחד עם ד"ר עידו סמיון וד"ר עודד ארבל, המציע לראשונה בישראל תכנית הכשרה ייחודית ומעמיקה ל"טיפול קליני פסיכדלי", המיועדת למטפלים בעלי תואר שני קליני. מלבד רקע תיאורטי והיסטורי על הטיפול הפסיכדלי, התכנית מכסה היבטים פרקטיים וקליניים של המודלים הנוכחיים לטיפולים פסיכדליים. משך הלימודים הוא שנה אחת וההרשמה בימים אלה.

 כנס Psytech

כנס פסייטק, כנס בינלאומי ראשון מסוגו שכולו סובב סביב "פסיכדליה רפואית", שנועד להיערך בתל אביב מאוחר יותר החודש (יוני) נדחה בשל מגבלות הקורונה, והחברה כבר ערכה ותערוך מספר כנסים וירטואליים במקום, אשר מכנסים מאות אנשי תעשייה, משקיעים, אנשי תקשורת ובעלי עניין בתחום המתפתח. האנשים שעומדים מאחורי פסייטק, בהובלת חיים רקלאו, הם יוצרי כנסי קנאטק, אשר מארגנים כנסים של תעשיית הקנאביס בישראל ובמקומות אחרים בעולם, והם מבססים למעשה את כנסי הפסייטק על מודל כנסי הקנאטק הקיים.

באתר של פסייטק תוכלו לקרוא עוד על הכנס, לצפות בכנסים שכבר שודרו ולהירשם לכנסים עתידיים.

תנועה מהשוליים אל המרכז

הפוטנציאל התרפויטי של הסמים פסיכדליים היה ידוע למטפלים מאז המחקרים המוקדמים בנושא עוד בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, אך הוצאת החומרים הללו מחוץ לחוק, במסגרת מדיניות המלחמה בסמים המודרנית, הפכה את השימוש בהם לטאבו ודחקה אותו לשוליים, אך הוא לא נפסק. מלבד השימוש בחומרים אלה ל"צרכי הנאה" במסיבות ובפסטיבלים, בשוליים ובמחתרת ישנם מטפלים אמיצים אשר עושים שימוש בחומרים אלה לטובת המטופלים שלהם. אנו מקווים שמתן לגיטימציה לטיפולים אלה, ולמטפלים אלה, תוביל להנגשת הטיפולים לציבור רחב יותר, מבלי לאבד את רוח החופש והעצמאות שאפיינה את התנועה הפסיכדלית בשנים האחרונות.

 


קרדיט לתמונה הראשית – Photo by Matheus Ferrero on Unsplash