על האקולוגיה של תרבות האיהווסקה – חלק ראשון

האם צמחי הג׳ונגל המשמשים את השמאנים באגן האמזונס בהכנת משקה האיהווסקה עומדים בפני הכחדה?

כריתת יערות גשם בדרום אמריקה היא סוגיה כואבת מבחינה אקולוגית, פוליטית וכלכלית. אך לאחרונה נפוצו שמועות על הכחדתה הקרובה של האיוואסקה כתוצאה מקציר מרובה ולא חוקי במעמקי הג'ונגלים של האמזונס. התפיסה הרווחת במערב היא שצמח האיוואסקה באגן האמזונס נמצא במגמת הדלדלות ועל סף הכחדה עקב שימוש הולך וגובר.

משקה האיאווסקה מורכב משני צמחים האחד Psychotria viridis או צ'אקרונה, שמכיל DMT והשני לרוב Banisteriopsis caapi או גפן הרוחות בעברית, המכילה MAOI שמעכב את האנזים המפרק DMT בקיבה. כאשר מבשלים ומכינים את המשקה כראוי, ניתן לחוות מצב הזייתי, שלא מתאפשר מכל אחד מהצמחים בנפרד ובכך להשתמש בו למטרות ריפוי הנפש תוך כדי חזיונות ושינויים מנטליים. לאחרונה המשקה אף נחקר כמסייע בטיפולי גמילה ואף ניתן לאסירים בבתי כלא בברזיל בתוכנית פיילוט שבוחנת את ההשפעה של השימוש על נטיות אלימות.

הקונצנזוס הוא שמקורות זמינים של הצמח בקרבת הערים בפרו, איקיטוס ופוקאלפה, סביבן יושבים השבטים מהם הגיעו במקור טקסי האיוואסקה, נעלמים לאיטם והמקומיים האוספים אותם נאלצים להיכנס יותר ויותר פנימה אל תוך הג'ונגל ע"מ להגיע למקורות חדשים. לפי חוקרים בתחום, הדרישה לצמח עלתה מאד בשנים האחרונות, גם בתוך המדינה וגם כענף ייצוא למדינות אחרות, וזו הסיבה, לשיטתם, שקשה למצוא אותו בקלות כבעבר, במיוחד באיזור איקיטוס.
סטטוס צמח הצ'אקרונה, אותו מוסיפים לתערובת המשקה, זהה. גידולי בר שלו הפכו להיות נדירים באיזור איקיטוס ודיווחים מספרים, שאספקה שלו מגיעה בעיקר מאיזורים אחרים. זאת הסיבה שבשנים האחרונות, מבשלי המשקה באיקיטוס עברו לשימוש בצמחים חלופיים כמקור ל-DMT, כיוון שהם קלים יותר לגידול ולעיתים מפיקים חזיונות עצמתיים יותר.

המרדף אחר צמח האיוואסקה העלה תהיות בקרב אנשי השבטים בפרו בנוגע להמשכיות טקסיהם שלהם. מכיוון שקטיף הצמח לא מפוקח, יערנים מקומיים גילו, שמבשלי תערובת לא מקצועיים חותכים לרוב חתיכה מהצמח, בצורה כזו ששאר הצמח נותר להירקב. ובאמת, כיום לוקח ימים למצוא איוואסקה באיזור איקיטוס, כשבעבר היא התפרסה באיזור בשפע.
כחלק מן הדאגה לשימור הצמח, אחד הפתרונות המוצעים הוא שימוש בתחליף זהה כימית המורכב משילוב של צמחים דומים.

בניגוד לדעה שנפוצה לאחרונה, המקומיים לא חשים כך. להפך, הם מספרים שהג'ונגל ממשיך להיות שופע בצמח האיוואסקה, כמו גם בשאר הצמחים הגדלים בו באין מפריע. בהתאם לשמועות על הכחדת הצמח, החל להתהוות באזז סביב גידול אייוואסקה באופן בר קיימא. בעצם, מדובר בגידול פרטי של הצמח, כשמובטח שכל חלק בצמח ינוצל להמשך קיומו ולא יושלך.

הדרישה לצמח האיוואסקה הפכה כ"כ גבוהה, עד שע"מ ללקט כמות מספקת שלו לטקסים באזורים בהם ידוע שהצמח מתפרס, שמאנים נאלצים להיכנס יותר ויותר פנימה לג'ונגל. בעבר נהגו לחפש ביער אחר חלקי צמח שלא באו במגע יד אדם, ואילו כיום לרוב, מסתמכים על מלקטים מקצועיים, היוצאים למסעות חיפוש ממושכים פנימה לג'ונגל או על חוות גידול מסחריות. ברבות הזמן, הצמח שאותו כן מצליחים למצוא, הפך להיות דק וצעיר יותר. כשלעוביו וגילו יש חשיבות רבה- ככל שיותר, יותר טוב.

חוות רבות בסדרי גודל בינוני-גדול הוקמו ע"י אנשי ונשות עסקים עירוניים או ע"י כאלו המגיעים מאיזורים אחרים בפרו ומכיוון שלאיוואסקה לוקח כ-5 שנים להבשיל, תוצרי חוות הגידול לא יענו על הביקוש מיידית.

הביקוש מחו"ל גם כן מעלה את הדרישה לצמח- ריטריטים של איוואסקה צצים כפטריות אחרי הגשם ברוב העולם המערבי ומובילים לעליה בייצוא לא מפוקח שלה. עם זאת, היתרון הכלכלי של ענף ייצוא זה, לא כ"כ ניתן לחישוב, מכיוון שמרביתו נעשית מתחת לרדאר.

כפועל יוצא, דעות המומחים חלוקות בין יכולתו של האדם לשמור על צמחים בעלי ערך כלכלי לבין בירוא יערות גובר, שיחסל את האיוואסקה על הדרך.

ניתן לראות הבדלים ברגולציה ובמצב בשתי המדינות בדרום אמריקה שמובילות בגידול האייאווסקה, פרו וברזיל.

המצב בפרו: כדי לעמוד בדרישות השוק ההולכות וגוברות צצות בפרו חוות גידול איוואסקה כפטריות אחרי הגשם. עליית מחירי הצמח משקפת ניצול הזדמנות כלכלית יותר מאשר מחסור שלו, כשמטרת הקמת החוות היא בעצם לספק את מרכזי הריטריטים והסדנאות. מסתבר שהאיוואסקה הפכה לגידול כלכלי, שמכניס מזומנים.
חוות הגידול מהוות את בסיס עתידו בר הקיימא של הצמח. קציר מוגזם שלו לא יאפשר גדילה שלו לאורך זמן ואת זה בעצם מאפשרות החוות: לשתיל הצעיר נדרשת כמות אור מספקת, שאינה זמינה בסבך הג'ונגל הצפוף ע"מ לגדול במהירות שתענה על הדרישה הגוברת אליו.

המצב בברזיל: מאז 1998 הממשלה מפקחת על קציר האיוואסקה/ צ'אקרונה באמצעות כנסיות סינקרטיסטיות. כמו למשל, זו השייכת לדת הסאנטו דאיימה, שהוקמה באיזור האמזונס בברזיל ב-1930 ומערבת בתוכה אלמנטים ממסורות רוחניות ושמאניות שונות. ארגונים אלו אמורים להירשם במחוז בו הם פועלים, להציג תכניות לגידול מחדש של היער ורק אז מקבלים אישור חוקי לקטוף את הצמחים באזורים ספיציפיים.
הכוונה המקורית הייתה להפחית את עודף הקטיף וליצור רגולציה ברורה, אבל מכיוון שלסוכנויות הממשלתיות אין מספיק כח אדם, שיעקוב אחר הפעילות ביער, הפיקוח נעשה בעיקר על אותם ארגונים רשומים, כאלו שכבר יש להם חוות גידול והינם בעלי עניין גבוה בשימור היער.

בעוד שפעילות עצמאית ממשיכה לפעול בפיקוח נמוך עד לא קיים- מדווחים כי אותם קוטפים עצמאיים נקראים בפי כל 'נמלים' בגלל הדרך בה הם 'מגלחים' את היער, בעת שחולפים בו וכורתים עצים נוספים יחד עם הצמח המפורסם. אמנם לא פשוט בימים אלו לקצור איוואסקה באופן חופשי, אך זה גם לא עניין יותר מדי מסובך, ונראה שהוא גם משתלם.

לפי חוקרים, הסיבה העיקרית לכך שהאיוואסקה לא באמת תכחד היא אותן חוות גידול, שמוקמות בעיקר עקב צרכים כלכליים. שנית, האיוואסקה תמשיך לשרוד באופן פראי במעמקי הג'ונגל האמזוני. זאת מכיוון שעל אף הדלדול באזורים הסמוכים לפוקלפה ואיקיטוס, יש גבול לעומק אליו הקוצרים יהיו מוכנים להיכנס: מעבר לנק' מסויימת, ההחזר הכלכלי עבורם פשוט כבר לא משתלם. נראה כי זרעי השמועות אודות ההכחדה נשתלו ע"י המועצה האתנובוטנית, שדיווחה על חוסרים מקומיים של צמחי האיוואסקה. ייתכן שהקמפיין מעורר הדאגה איתו יצאה המועצה החל את המומנטום לאמונה זו. במדיה כמו גם ברשת, קלטו את המומנטום והמשיכו בקו דומה בכותרות זועקות במגזינים, אודות הפחד מפני בירוא הג'ונגל ומפני הפסקת הטקסים של השבטים המקומיים.

לסיכום, אפשר גם להסתכל על מיתוס ההכחדה כעל רצון עז לעשות טוב שיצא משליטה; מחווה שנבעה מתוך רצון לשמור על טבעו הפראי של הג'ונגל ועל זכויותיהם של המקומיים להמשיך ללא הפרעה במסורותיהם, לא מתמקדת בעניינים לכאורה פעוטים ולא מתייחסת לתמונה הכוללת. קיבעון זה הנובע מתוך אשמה מערבית ברובו, לא מאפשר בסופו של דבר לראות את הבעיות האמיתיות.
המיתוס האורבני אודות הכחדת הצמח מסיט את המבט מן המציאות המכוערת יותר. בפני יער הגשם האמזוני עומד בירוא חסר רחמים, המונע מפריסת יתר של איזורי מחייה של מרעה ובקר, של מטעי דקלים המיועדים להפקת שמן דקלים, של מכרות זהב וכו'. מדי שנה נכרתים מיליוני דונמים מיער הגשם ובפרו נתון זה אף עלה באופן מעורר דאגה בשנה האחרונה. הפגיעה האקולוגית בריאה הירוקה של העולם נוגעת בכל, בבעלי החיים, בצמחים, ובבני האדם המקומיים. על כן התרכזות אך ורק בדלדול לכאורה של צמח האיוואסקה נראית מעט צרה, אם לא כבריחה מהתמודדות עם אחד האסונות האקולוגיים הגדולים בהיסטוריה.

Is Ayahuasca Really Disappearing?
http://chacruna.net/ayahuasca-really-desappearing/

Tourist boom for ayahuasca a mixed blessing for Amazon

https://www.theguardian.com/sustainable-business/2017/jan/24/tourist-boom-peru-ayahuasca-drink-amazon-spirituality-healing

Millennials on Spirit Quests Are Ruining Everything About Ayahuasca

https://motherboard.vice.com/en_us/article/78kmvx/millennials-on-spirit-quests-are-ruining-everything-about-ayahuasca

https://slideheaven.com/ayahuasca-enhances-creative-divergent-thinking-while-decreasing-conventional-con.html

כתיבת תגובה