תקווה חדשה: פסילוסיבין להקלה על חרדה ודיכאון בקרב חולי סרטן

מחקר מ-2016 שערכו חוקרים מבית הספר לרפואה ע״ש ג׳ון הופקינס בקרב חולי סרטן שנמצאים במצב של סכנת חיים הראה כי טיפול חד-פעמי בפסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות ה״קסם״, סייע למרבית המטופלים שנבדקו בהקלה על תסמיני חרדה ודיכאון, גם בששת החודשים שלאחר הנטילה.

החוקרים הבהירו כי החומר ניתן בתנאים מבוקרים תחת פיקוח הדוק של אנשי מקצוע, לאוכלוסיה שעברה סינון קפדני, וכי אינם ממליצים על שימוש בפסילוסיבין בנסיבות שאינן במסגרת מחקר או טיפול מקובלים.

חוקרי ג׳ון הופקינס ערכו את המחקר בקרב 51 מטופלים, ובמקביל חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת לנגון, ניו יורק, שערכו מחקר דומה בקרב 29 מטופלים. תוצאות שני המחקרים פורסמו ב-Journal of Psychopharmacology ב-1 בדצמבר, 2016.

הקבוצות דיווחו כי פסילוסיבין, לפי עדויות המטופלים והן לפי מדדים חיצוניים, הפחית במידה ניכרת את תסמיני דיכאון והחרדה מפני המוות, ושיפר את איכות החיים של המטופלים. גם שישה חודשים לאחר תום הטיפול, כ-80% מהממשתתפים דיווחו על המשך הירידה בתסמיני מצב הרוח הדיכאוני והחרדות, ובקרב כ-60% מהנשאלים ירדו רמות החרדה והדיכאון אל הטווח הנחשב נורמלי. 83% דיווחו על שיפור באיכות החיים ובתחושת הסיפוק מהחיים. כ-67% מהמשתתפים דרגו את החוויה כאחת מחמשת החוויו המשמעותיות בחייהם, וכ-70% דיווחו כי היה זה אחת מחמשת האירועים המשמעותיים ביותר מבחינה רוחנית בחייהם.

״הדבר המעניין והייחודי ביותר שגילינו הוא שמינון חד-פעמי של פסילוסיבין, שמשפיע למשך ארבע עד שש שעות, הוביל לירידה נמשכת בתסמיני דיכאון וחרדה, מה שעשוי לייצג מודל חדש ומסקרן לטיפול בכמה מצבים פסיכיאטריים״, אמר פרופסור רונלד גריפיתס, מהמחלקה לביולוגיה התנהגותית ולמדעי המוח באוניברסיטת ג׳ון הופקינס. הוא ציין כי טיפולים פסיכיאטריים מסורתיים המוצעים לחולים בסרטן, משפיעים רק כעבור מספר שבועות או חודשים, ולעיתים קרובות אינם יעילים. לחלק מהתרופות הפסיכיאטריות, ציין גריפיתס, עלולות להיות ממכרות ולגרום לתופעות לוואי קשות.

גריפיתס ציין כי למחקר הנוכחי קדם עשור של מחקרים על השפעות הפסילוסיבין על מתנדבים בריאים, וכי מתוך מחקרים אלו עלה כי הפסילוסיבין עשוי להוביל לשינוי חיובי מתמשך בהלך הרוח, בהתנהגות ובעמדות הרוחניות, כאשר הוא ניתן במסגרת טיפולית מתאימה למטופלים שעברו סינון קפדני. המחקר הנוכחי ביקש לבחון האם טיפול זה עשוי להועיל גם לחולי סרטן הנמצאים במצב של מצוקה פסיכולוגית.

למטרות המחקר, החוקרים גייסו 51 מטופלים שאובחנו עם גידולים סרטניים מסכני-חיים, מרביתם עם סרטן חוזר או גרורתי. הם נבחרו מתוך 566 מועמדים. המטופלים עברו שתי פגישות טיפוליות, באחת ניתן מינון נמוך מאוד של פסילוסיבין (1 או 3 מיליגרם ל-70 ק״ג משקל גוף) שנלקחו בקפסולה במטרה לשמש כטיפול פלצבו לצורך ביקורת, משום שמינון זה נמוך מכדי ליצור השפעה מורגשת. בפגישה השנייה, קיבלו המטופלים קפסולה עם מינון שנחשב בינוני-גבוה (22 מ״ג או 30 מ״ג ל-70 ק״ג).

כדי להפחית את השפעת הציפיה מצד המטופלים, נאמר למשתתפים ולחוקרים כי המשתתפים יקבלו פסילוסיבין בכל פגישה, אך לא נאמר להם האם יהיה זה המינון הגבוה או הנמוך. מדדי מצב רוח ולחץ דם נמדדו במהלך כל פגישה. כל מטופל לווה בשני מטפלים, שהנחו אותו לשכב בנוחות, לעטות כיסוי עיניים, להאזין למוזיקה או להסב את תשומת ליבו אל החוויה הפנימית. מטופלים שחשו חרדה או בלבול במהלך הטיפול, טופלו ביחס מרגיע ותומך.

בנוסף על השינויים בתפיסה הויזואלית, בתחושות ובדפוסי החשיבה, מרבית המשתתפים דיווחו על חוויות של תובנות פסיכולוגיות ושל חוויה עמוקה ומשמעותית של תחושת חיבור לכל האנשים.

החוקרים מדדו את מצב הרוח של כל מטופל, את עמדותיו כלפי החיים, את התנהגותו ואת עמדותיו הרוחניות בראיון מקדים ובשאלונים מובנים, לפני הפגישות, שבע שעות לאחר הנטילה, חמישה שבועות לאחר הטיפול ושישה חודשים לאחר הטיפול.

לגבי תופעות לוואי, גריפיתס אמר כי 15% מהמטופלים חשו בחילה או צורך להקיא, ושליש מהמשתתפים חשו חוסר נוחו פסיכולוגי מסויים, כגון חרדה או פרנויה, לאחר נטילת המינון הגבוה יותר. בקרב שליש מהמשתתפים נרשמה ירידה בלחץ הדם. מספר קטן של משתתפים דיווחו על כאבי ראש לאחר הטיפול.

״לפני תחילת המחקר, לא היה לי ברור אם הטיפול יהיה יעיל, משום שחולי סרטן עשויים לחוש חסרי אונים לנוכח הדיאגנוזה שלהם, שלעיתים קרובות כרוכה בניתוחים ובכימותרפיה״, אמר גריפיתס ״יכולתי גם לדמיין מצב שבו חולי הסרטן שיקבלו פסילוסיבין ויציצו אל הריק הקיומי יחושו חרדה מוגברת. אך השינויים לטובה שראינו בעמדות, במצב הרוח ובהתנהגות בקרב מתנדבים בריאים התבטאו גם בקרב חולי הסרטן״.

למידע נוסף:

https://www.hopkinsmedicine.org/news/media/releases/hallucinogenic_drug_psilocybin_eases_existential_anxiety_in_people_with_life_threatening_cancer_