ראם דאס (ריצ'רד אלפרט), מחלוצי חוויית הל.ס.ד. שהפך לגורו, נפטר בגיל 88

השבוע , בגיל 88, בביתו במאליבו, עזב את גופו באבא ראם דאס, מורה דגול ,מדריך רוחני, חלוץ פסיכדלי, וסופר בעל השפעה אדירה.
ראם דאס, או בשמו המקורי ריצ'רד אלפרט, גדל כילד יהודי למשפחה אמידה בבוסטון והפך בחייו לחוקר תודעה מפורסם, מרצה לפסיכולוגיה, גורו מאסכולת הבאהקטי יוגה, ואחד הקולות החברתיים החשובים בדורו.
כאחד ההוגים הראשונים למזג את המזרח והמערב, משלב ראם דאס בין הנסתר והידוע, המיסטי והשגרתי, לתוך חיים הרמוניים שמפיצים מעגלים מעגלים של מודעות אוהבת. במשך יותר מחמישים שנה היה ראם דאס השפעה מרכזית על התרבות הרוחנית האמריקאית והעולמית.

כאחד ממנהיגי ומראשוני התנועה ההיפית בעולם פעל להפצת טוב לב ושלום בין כלל תושבי העולם, ובתוכנו, יצירתו המפורסמת BE HERE NOW – היה כאן עכשיו – אשר כוללת את סיפורו האישי, יומן גרפי מצוייר, ומדריך ליוגה ולשינוי פנימי – היא קלאסיקה מתמשכת שנמכרה ביותר משני מיליון עותקים.
השפעתו של רם דאס על התרבות הפופולרית התרחבה עד למותו.
ראם דאס היווה עבור אנשים רבים מקור השראה לחיים של קבלה, אהבה, ומודעות.

חלוץ הל.ס.ד

כילד למשפחה עשירה וחזקה בבוסטון, גדל ללא מחסור.
אביו, שהיה עורך דין ואיש עסקים חשוב, היה דמות ידועה בקהילה האקדמית של בוסטון ובקהילה היהודית.
ריצ'רד שיועד להיות רופא, החליט במשך לימודיו להמשיך לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה.
כפסיכולוג וחוקר התנהגות התפרסם ריצ'רד אלפרט עם שותפיו למחקר רלף מצנר וטימותי לירי והם מילאו תפקיד מרכזי בתנועה הפסיכדלית של שנות השישים.
ריצ'רד אלפרט הרצה על ההשפעות המרפאות של פסיכדלים בקמפוסים בקולג 'ברחבי הארץ.

בשנת 1961, אחר שחזר מתקופה כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי הקדיש אלפרט את זמנו לניסויים במחקר אינטנסיבי סביב ההשפעות הטיפוליות האפשריות של חומרים משני תודעה כמו פסילוסיבין, LSD-25 וכימיקלים פסיכדלים אחרים.
בנוסף, אלפרט סייע לסטודנט בוגר בית הספר ללימודי דת בהרווארד, וולטר פאנקה, ב"ניסוי יום שישי הטוב " בשנת 1962, המחקר המבוקר והתקף הראשון שחקר את השפעות חומרים על החוויה המיסטית.
בזמנו, אלפרט ולירי השפיעו על דור שלם "להדלק, להתכוונן פנימה ולנשור" בעזרת פסיכדלים, אשר יחד עם הרוחניות שהביאו אלפרט ואחרים כגון אלן ווטס ואלן גיזברג, סיפקו את הדלק הפנימי לעידן סוער של שינוי חברתי, שחרור מיני ואי שקט פוליטי.
כחוקר פסיכדליים ניסח יחד עם ראלף מצנר וטים לירי,חוקרים נוספים בהרווארד, מדריך לפסיכונאוט המבוסס על ספר המתים הטיבטי.
בהמשך פוטרו מהאוניברסיטה ופעלו בעצמם להמשך הדרך.
לירי ורם דאס, נפרדו לאחר שרם דאס הוקיע את לירי במסיבת עיתונאים בשנת 1974.
הם התפייסו בשנת 1983 בהרווארד (במפגש מחודש לרגל 20 שנה לפיטוריהם מהרווארד), והתאחדו לפני מותו של לירי.

הנסיעה להודו

בשנים 1967-68 נסע אלפרט להודו, שם פגש את הקדוש ההודי המפורסם ניים קארולי באבא (מהרג'י-ג'י), שתורתו המרכזית היא לאהוב את כולם, לשרת את כולם ולהיזכר באלוהים.
אלפרט שהעיד על עצמו שהגיע ציני וספקן, עבר תהליך טרנספורמציה עמוק. במשך חודשים תרגל יוגה ומדיטציה תחת הנחייתו של מהארג'י, ולאחר מכן חזר למערב כראם דאס, כלומר "משרת אלוהים".
כאחד ממנהיגי ומראשוני התנועה ההיפית בעולם פעל להפצת טוב לב ושלום בין כלל תושבי העולם, ובתוכנו. בשנות השבעים התמקד רם דאס בהוראה, כתיבה ועבודה עם ארגונים.
ב1974 הוא הקים את קרן האנומן, ארגון חינוך ושירותים ללא מטרות רווח שיזם את פרויקט ה"אשרם בכלא" תוכנית שפועלת ברחבי ארצות הברית עד היום.
ארגון ידוע נוסף אותו עזר להקים היא קרן סייבה (Seva ) שפועלת בשיתוף עם ספקי שירותי הבריאות לטיפול בעיוורים בהודו ובארצות עולם שלישי, קרן שמאז הקמתה הפכה לארגון בריאות בינלאומי.
בתחילת שנות השבעים לימד ראם דאס ברחבי ארצות הברית סדנאות סביב הזדקנות וגסיסה מודעת. החוקרת והסופרת המפורסמת בתחום המוות והאבל, אליזבת קובלר-רוס, הייתה אחת מתלמידותיו.
כמוביל בתנועה הפליאטיבית, ראם דאס עזר לייסד פרויקט שהפך למרכז למוות מודע, מוסד ראשון מסוגו בארצות הברית.
את הקרן Love Serve Remember ייסדו תומכיו בכדי לשמר ולקדם את תורתם של נים קרולי באבא (מאהראג'י-ג'י) ורם דאס.
במהלך חייו תרם רם דאס את התמלוגים והרווחים מהוראה ומספריו, לקרן שלו ולמטרות צדקה אחרות. נטען שהוא תרם בין 100,000 ל 800,000 $.
במשך עשרות שנים חצה ראם דאס את אמריקה בעודו מרצה ומדריך אלפים המבקשים לגלות או לקבל מחדש את זהותם הרוחנית.
ספרו המפורסם BE HERE NOW נמכר במעל 2 מיליון עותקים, ונחשב כיום אינטרפרטציה קלאסית מערבית לתורות המזרח. בשנות השבעים היה הספר מעין "תנ"ך" של ההיפים, וגם כיום הספר ממשיך להיות מדריך ומלווה לדורות של הולכים בדרך הלב והרוח.

אקטיביסט של אהבה

חייו הפרטיים של ראם דאס דרשו אומץ גם הם. בשנות ה-90, במסגרת מאמציו לסיוע לקרבנות HIV שיתף בהרצאותיו על נטייתו הבי-סקסואלית, מידע שנשמר בפרטיות במשך רוב חייו.
ראם דאס לא נישא, אך בגיל 78 התוודע לראשונה לקיום בנו, ועבר בדיקה גנטית כדי להוכיח את הקשר ביניהם.
בגיל 60 החל ראם דאס לחקור את היהדות לראשונה. "האמונה שלי היא שלא נולדתי ביהדות במקרה, ולכן הייתי צריך למצוא דרכים לכבד את זה", הוא אומר.
"מנקודת מבט הינדית, אתה נולד עם הדבר שאתה צריך להתמודד איתו. אם אתה רק מנסה להתנגד לזה, מה שזה לא יהיה, זה לא הולך."
בשנת 1997 עבר ראם דאס שבץ שהשאיר אותו משותק חלקית, וללא יכולת לדבר. "השבץ העניק לי שיעורים, והבנתי שזה מתנת-חן, חסד עז … המוות הוא השינוי הכי גדול שעומד בפנינו, ולכן עלינו לתרגל שינוי."
בעזרת עבודת נמלים ואמונה איתנה שיקם את יכולות הדיבור שלו, והמשיך ללמד ולהיות נוכח עבור מבקשי דברובאינטרנט, בנסיעות וביקורים, וכן באמצעות רדיו קולנוע ומוזיקה, כפי שניתן לראות בסרט הקצר של נטפליקס שמסכם את חייו ותהליך השיקום הממושך, אותו יזם וקידם בנחישות ובאומץ ר כשנתבקש לסכם את המסר של חייו, הוא ענה, "אני עוזר לאנשים כדרך לעבוד על עצמי, ואני עובד על עצמי כדי לעזור לאנשים … בעיניי, זה מה שהמשחק המתהווה עוסק בו.
בשנת 2013 במשך ראיון בגיל 82, הוא אמר שהרהוריו הקודמים בנוגע להתמודדות עם זיקנה ומוות נראים לו עכשיו תמימים.
הוא אמר: "עכשיו, אני בשנות ה -80 לחיי … עכשיו, אני מזדקן. אני מתקרב למוות. אני מתקרב יותר לסוף. … עכשיו, אני באמת מוכן להתמודד עם מוזיקה מסביב.

באבא ראם דאס נפטר בביתו ב- 22 בדצמבר 2019, בגיל 88.