לפלרטט עם דראקו מ"הארי פוטר" במציאות חלופית: על תופעת ה-RS

מחקר בינלאומי חדש בהובלת פרופסור (אמריטוס) אלי זומר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה שופך אור על תופעת "החלפת המציאות" – Reality Shifting – צעירים המגלים יכולת לנוע מהמציאות הנוכחית למציאות רצויה חלופית, מציאותית לא פחות. "יש מקום לדאגה רק כאשר הפעילות מעוררת מצוקה או פוגעת בצורה כלשהי בתפקוד חשוב כמו לימודים, עבודה או קשרי חברה", אמר פרופסור זומר לקליידוסקופ.

וגם מה הקשר לפסיכדליה.. אך קודם כל כמה מילים על התופעה.

יותר ויותר צעירים מגלים שהם יכולים "להחליף" את המציאות שלהם למציאות אחרת – דימיונית ואישית לגמרי או כזאת הבנויה על עולמות דימיוניים המבוססים על סרטים, סדרות טלוויזיה או ספרים. ובמציאות שבה בידודים, סגרים ומגבלות הם לא מונחים מסרט מדע בדיוני דיסטופי, אולי אין פלא שרבים מהם מעדיפים לברוח לעולמות הדימיון.

תופעת ה-RS – החלפת המציאות – מציינים החוקרים, הגיחה לעולם – כלומר לגוגל – רק בשנה שעברה אך זכתה מאז לאזכורים בעשרות אלפי פוסטים ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט ייעודיים ובסרטונים שהפכו ויראליים, וכעת נבחנה לראשונה בכלים מדעיים. החוקרים ביקשו לחקור את התופעה על ידי השוואתה למספר פרקטיקות או תופעות פסיכולוגיות המוכרות למדע כגון היפנוזה, טולפומנסיה וחלימה צלולה.

במאמר, שפורסם בכתב העת Current Psychology, מתארים החוקרים את החלפת המציאות כחוויה של יכולת להתנשא מעבר למגבלות הפיזיות ולבקר ביקום חלופי, על פי רוב בידיוני. מרבית העוסקים בה, טוענים החוקרים, הם צעירים בני עידן הפוסט-מילניום, ילידי שנת 2000 ומעלה. התופעה מתוארת במעט באופן בלעדי על גבי פלטפורמות מקוונות, בחלקן היא זוכה להפצה ויראלית רחבה. אחד מהפורומים המקוונים העוסקים בנושא מתגאה ב-40 אלף חברים. סרטונים הנושאים את התגית "החלפת מציאות" נצפו באפליקציית שיתוף הוידאו טיק-טוק כמעט 2 מיליארד פעמים.

החוקרים זיהו כי חוויית החלפת המציאות מסתייעת בעזרת טכניקות אינדוקציה היפנוטית במהותן כגון הירגעות, התמקדות והשאה (סוגסציה)-עצמית. מבחינת תפיסת המציאות ותחושת הנוכחות – החוקרים גילו כי חלק מהמתרגלים דיווחו על תחושה חזקה של נוכחות במציאות הפטנסטית בה מצאו את עצמם, וחלקם אף מאמינים כי מדובר במציאות ממשית. מעניין לגלות כי אחד מהיקומים החלופיים הפופולריים ביותר מבוסס על עולם הספרים והסרטים של הארי פוטר.

לפלרטט עם דראקו מאלפוי

"ההחלפה היא תופעה מאוד מוזרה. היא כמו חלום מאוד מוחשי, ועם זאת היא מוחשית יותר מכל חלום שחלמתי. לפני שאני מתכננת להחליף, אני כותבת לעצמי תסריט באפליקציה בטלפון שלי, שבו אני מתכננת בדיוק מה יקרה במציאות הרצויה שלי. באופן זה קל יותר לדמיין בדיוק מה שאני רוצה שיקרה – אז אני יכולה לתסרט שאני לומדת בהוגוורטס ושדראקו הוא החבר שלי, או שהוא יפלרטט איתי", דיווחה אחת המתנסות.

והיא לא היחידה. לא ברור מדוע, אך עולם הקסם שיצרה ג'ואן רולינג ובית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות הופך ל"מציאות הרצויה" של מתנסי החלפת-מציאות רבים.

מעניין לגלות כי דראקו מאלפוי, "יריבו" של הארי פוטר לספסל הלימודים, דמות אפלה למדי של מכשף צעיר שאינו בוחל בתחבולות או בפגיעה באנשים באנשים כדי להשיג את מבוקשו, מככב ככחבר המועדף בקרב הצעירות המתנסות בהחלפת מציאות.

לא רק עולמו של הארי פוטר הופך למציאות עבור המתנסים, גם העולם המסתורי של סדרת הטלוויזיה "ציידי הצללים", עולמות "מלחמת הכוכבים", כמו גם סדרות אנימציה שונות ומשחקי וידאו.

מציאות רצויה (DR) מול מציאות עכשווית (CR)

ה"מציאות" אליה עוברים המתנסים, לדבריהם, היא מציאותית ואמיתית לא פחות מהמציאות היומיומית ה"רגילה" שלהם, כולל ה"דמויות" המשתתפות שם, שהן בעלות אופי עצמאי, וכן נושאים רגשות, תחושות וזכרונות עצמאיים. במציאות הרצויה (DR או Desired Reality), המתנסים תופסים את העולם במלוא חושיהם, וחשים גם את גופם ועצמיותם באופן מלא. המציאות ה"רגילה", זוכה בפורומים אלה לראשי התיבות CR – או "המציאות העכשווית".

מוטיבציה

מניתוח עדויות המשתתפים, החוקרים זיהו כי באופן כללי חוויית החלפת המציאות מתוארת כחוויית התעלות ושמחה, ונובעת ממניעים שונים. בקרב חלק מהמשתתפים עלתה האפשרות כי החלפת המציאות משמשת כדרך להתמודד עם הקשיים במציאות ה"רגילה", שזוכה בפורומים אלה לכינוי CR או "המציאות העכשווית".

"…רציתי להחליף כדי לברוח מהלחצים של המציאות העכשווית שלי ולזכות לכמה רגעים של מציאות נחשקת שבה אני יכול להרגיש חופשי מלחצים…"

השוואה לטולפמנסיה

תופעת הטולפמנסיה (Tulpamancy), שהופיעה לראשונה בקהילות מקוונות ב-2009, היא פרקטיקה של יצירת דמות דימיונית או "טולפה", שהיא יישות "חיה" ומגיבה. טכניקה זו, המבוססת על אמונה טיבטית בודהיסטית שה"מיינד" או התודעה יכולים ליצור ישות אוטונומית, שחילחלה למערב כטכניקה שמיועדת לסייע להתמודדות עם בדידות ועם סבל נפשי. תופעה זו תועדה בלפחות שני מחקרים אקדמיים קודמים.

השוואה לחלימה צלולה

חלימה צלולה (LD) היא ההבנה שאדם חולם חלום תוך כדי שגופו שרוי בשינה.  תופעה זו נחקרה באקדמיה, ובדומה לטולפמנסיה, מוזכרת בדיונים מקוונים רבים.

השוואה להיפנוזה

אולי ההשוואה הרלוונטית ביותר לתופעת החלפת המציאות היא היפנוזה, גילו החוקרים, ובייחוד, היפנוזה-עצמית. שתי הטכניקות דומות בכמה היבטים: האינדוקציה או תהליך ההכנה הקדם-היפנוטי, הכנת התסריט הרצוי לתהליך, ביטוי סופנטני, ואף בהבדלים בין אלו שמצליחים לחוות את החוויה ובין אלה שאינם.

חלימה בהקיץ

פרופסור זומר חוקר בשנים האחרונות חלימה בהקיץ משוקעת (Absorbed, Immersed) בעלת תכונות דיסאסוציאטיביות. כבר לפני 20 שנה זיהה זומר תופעה של Maladaptive Daydream, "חלימה בהקיץ חריגה" בעלת מאפיינים המפריעים לתפקוד היומיומי של האדם, שמוכרת כיום כהפרעה. הפרעת חלימה בהקיץ מאובחנת על ידי שילוב של מספר מאפיינים הבוחנים את תפקוד האדם באינטרקאציות חברתיות, בעבודה ובלימודים, ורבים מהחווים אותה מתארים אותה כסוג של התמכרות. לגבי החלפת המציאות, טוענים החוקרים, עדיין אין מספיק נתונים שיכולים להעיד שמדובר בתופעה פתולוגית.

….

בלעדית לקליידוסקופ, פרופסור זומר הואיל בטובו לענות לנו על כמה שאלות הרחבה במייל:

מה הוביל אותך לחקור את תופעת החלפת המציאות? האם נתקלת בתופעה גם בישראל?

בשנים האחרונות אני חוקר נטיה לחלימה בהקיץ משוקעת, בעלת תכונות דיסאסוציאטיביות. חלימה בהקיץ משוקעת יכולה להתפתח לחלימה בהקיץ חריגה, או פתולוגית. כיניתי את התופעה הזאת לפני 20 שנה  Maladaptive Daydream (MD) משום שלא התיימרתי, בהיעדר מחקר תומך בשעתו, לאפיין אותה כהפרעה. כיום, המחקר מראה בבירור ש-MD זו הפרעה.

לפני כמה חודשים קיבלתי התרעות מחברים בקהילות מקוונות של MD שמכירים אותי ואת מחקרי, כי מתקיימת פעילות נרחבת ברשת של מתבגרים ומבוגרים צעירים מאוד המחליפים מידע על טכניקות המאפשרות להם לנוע מן המציאות הנוכחית של חייהם למציאות רצויה חלופית. הם מלמדים זה את זה כיצד לבנות בדימיונם את פרטי המציאות הרצויה החדשה וטכניקות האמורות לסייע לעבור למציאות החלופית. הפרקטיקה מכונה Reality Shifting או RS.

הטכניקות לאינדוקציה של RS כוללות הימנעות ממסיחים חיצוניים, ריכוז הקשב ואמירת הגדים עצמיים השאתיים (סוגסטיביים) לייעול התהליך. מהלכים מנטליים אלה, מהווים למעשה פרקטיקה של היפנוט עצמי. משתתפים רבים בקהילות RS מאמינים שהמציאות המדומיינת קיימת, למעשה, במציאות מקבילה, ושהם אכן בוראים לעצמם עולמות חלופיים שאליהם הם עוברים בפועל. כמו בפיזיקה הקוואנטית, חלקם מאמינים שהמציאות הנוכחית וה-RS מתקיימים בשני עולמות מקבילים.

בו זמנית, נראה שיש מספר אנשים בקהילות אלה שמאוד מצליחים בפרקטיקה הזו, והרבה אחרים הנפעמים מן האפשרות לשינוי תודעתי זה ומצליחים פחות ביישום הטכניקות האלה. כלומר, לדעתי הפרקטיקה הזו מובלת על ידי אנשים עם יכולות גבוהות לחלימה בהקיץ משוקעת. אותו סוג של חלימה בהקיץ שמייצר תחושת נוכחות גבוהה כולל חוויות חושיות ורגשיות. לדעתי לרוב האנשים אין יכולות כאלה. על אף זאת, ההאשטג shiftingrealities# נצפה למעלה ממיליארד וחצי פעמים בטיק טוק. ב-Reddit יש קהילה מקוונות של RS עם למעלה מ-40 אלף משתתפים.

לא ידוע לי על קהילות בעברית בנושא זה.

האם אתם חוששים כי פרסום התופעה באקדמיה ובתקשורת יכול להביא להתעצמותה בציבור?

אנחנו לא חוששים מתיעוד מדעי של תופעות פסיכולוגיות. כקלינאים וכמדענים – ככל שנדע יותר, נוכל להבין טוב יותר את היתרונות והחסרונות של פעילות מנטלית זאת ואיך להתמודד איתה. במידה שהתופעה קשורה בפסיכופתלוגיה, יש לציין שבניגוד ל-MD שנראית כמו התמכרות פסיכולוגית חסרת שליטה, RS היא התנהגות רצונית מכוונת. כמובן שאין לנו, כרגע, מידע על התמכרות לפעילות מנטאלית זו וברור לנו שיש לה גם מרכיבים מדאיגים. למשל, יש פוסטים בקהילות המקוונות של RS על מוטיבציה לעזיבה מוחלטת של המציאות הקיימת לטובת חיים תמידיים ב"מציאות הרצויה". אין לנו נתוים על מצבם הנפשי של אנשים אלה. רק להבהרה: פרסמנו מאמר אחד בנושא, זהו המאמר הראשון שמציג את ה-RS לקהילה המדעית. עכשיו צריכים לערוך מחקרים אמפיריים כדי להבין אותה ואת מרכיביה, את מהלך התפתחותה ואת המאפיינים האישיותיים של המתרגלים אותה.

כמי שחוקר חלימה בהקיץ בשנים האחרונות, האם זיהיתם כי תופעת החלפת המציאות מתבטאת בשינויים בדפוסי החלימה בהקיץ?

כאמור, אין מידע אמפירי בנושא. המאמר שפרסמנו ב-Current Psychology, מבוסס על ניתוח תיאורטי שלנו של המידע שהועלה בנושא ברשתות החברתיות על ידי צעירים שמתרגלים RS.

האם אתה מזהה קשר בין תופעת החלפת המציאות ובין חוויות פסיכדליות, חוויות מסטיות וחוויות פסיי (Psi Experiences)?

RS היא תופעה פסיכולוגית אנומלית (אנומליה: אי סדירות, חריגה מנורמות, שקשה להסבירה בכללים ובתיאוריות קיימות). ההבדל בינה לחוויות פסיכדליות מיסטיות ופסיי הוא שב-RS אנשים עושים סקריפטינג (תיסרוט) מראש של העולם אליו הם רוצים להיכנס. לכאורה, מציאות חלופית הרצויה להם. נדמה לי שזה לא כל כך דומה לחוויה היותר פאסיבית של התפעמות והפתעה המתוארת בפסיכדליקה או בחוויות מיסטיות אחרות.

שאלה אולי לא כל כך מקובלת, אבל בכל זאת, מה דעתך אישית על התופעה?

הכל שאלה של מידת השימוש, השליטה בשימוש, רווחים מהשימוש והמחירים של הפרקטיקה הזאת. אולי כמו שימוש באלכוהול. יש שתיה חברתית מתונה ומשחררת מעט עכבות, או הנאה מטעמים מורכבים של כוס יין איכותי – ויש צריכה של בקבוק וודקה ביום כדי להיות "מחוק", סגנון צריכת אלכוהול שפוגע בבריאות ובתפקוד. אלה בדיוק אמות המידה שאני מציע ליישם בהערכת RS. יש מקום לדאגה רק כאשר הפעילות מעוררת מצוקה או פוגעת בצורה כלשהי בתפקוד חשוב כמו לימודים, עבודה או קשרי חברה.

לינק למחקר המלא תוכלו למצוא פה

 

 


קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Tom Kulczycki on Unsplash

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.