פארמוקן ומכון שמיר יחקרו פטריות פסילוסיבין לפיתוח תרופות – מבט ביקורתי על ההודעה לעיתונות

חברת הקנאביס הישראלית פארמוקן הודיעה בתחילת השבוע על הסכם חדשני לשיתוף פעולה ולמחקר ופיתוח תרופות רפואיות מבוססות פטריות פסילוסיבין (פטריות פסילוסיב) ביחד עם מכון שמיר למחקר. במסגרת שיתוף הפעולה, ייחקר הפוטנציאל של פטריות ה"קסם" בטיפול באלצהיימר, דיכאון ואף זיהומים בקטריאליים.

פארמוקן פרסמה הודעה לעיתונות אשר זכתה להדים בכלי תקשורת רבים – ביניהם אתר דה מרקר ומגזין קנאביס, אך נראה כי הנ"ל לא עשו הרבה מעבר להעתק והדבק להודעה לעיתונות.

בהודעה לבורסה לניירות ערך מסרה פארמוקן כי במסגרת שיתוף הפעולה יערכו מחקרים על כ-10 זני פטריות בבעלות החברה, ממשפחת ה"פסילוסיבה" ו/או שילוב של הפטריות עם קנאביס רפואי, לבחינת השפעתן הפוטנציאלית לטיפול בהתוויות הרפואיות שונות ביניהן: דיכאון, אלצהיימר, וכן השפעתן על זיהומים בקטריאליים.

במסגרת ההסכם, יעניק מכון שמיר לפארמוקן רישיון בלעדי למיסחור הקניין הרוחני שיפותח. מלבד המחקרים הקליניים, יחקרו במכון שיטות שונות של גידול פטריות.

לפי החברה, "השימוש בפסילוסיבין עשוי להיטיב עם חולי דיכאון, פוסט טראומה, הפרעות חרדה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). ואף טענה כי לאחרונה בוצעו מחקרים המלמדים על היתכנות השימוש בפטריות כטיפול במחלות חסרות מרפא."

נשמע ממש כמו פיתרון קסם. האם הם מתכוונים לספק לחולי האצלהיימר פטריות לצריכה עצמית? חבל שלא כתבו אף מילה על תהליך הפסיכותרפיה העמוק המלווה את התוצאות המרשימות של המחקרים שצוטטו.

החברה הזכירה את ד"ר דליה לוינסון, מומחית לפטריות, אשר בהתבסס על הידע שלה החברה תחקור בין היתר גם את השילוב שבין פטריות פסילוסיב עם קנבינואידים שונים מצמח הקנאביס, בטיפול בהתוויות רפואיות שונות, אך לא ברור מה בדיוק תפקידה של ד"ר לוינסון? ומה יהיה החלק שלה במיזם המשותף?

"מכון שמיר למחקר" לשעבר המכון לחקר הגולן (עמותה רשומה) הוא מכון למחקר שעוסק במחקרי הגולן בתחומי חקלאות חדשנית, חינוך, סוציולוגיה וחקר מורשת העבר, וממוקם בקצרין. הוא גוף שהוקם ב-1983 על ידי משרד המדע, המועצה האיזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה שקיבלה לידיה את החסות האקדמית. לפי דף הפייסבוק של המכון, המכון מבצע מחקרים בתחומים "החשובים לרמת הגולן והמסייעים לתושבי הגולן".

פארמוקן, מהחברות הראשונות בארץ המחזיקות בחוות קנאביס רפואי ברישיון, החלה להיסחר בבורסה הישראלית ב-2019. החברה מחזיקה חוות גידול קנאביס בישוב ציפורי שבעמק יזראל ומשווקת קנאביס לבתי מרקחת ברחבי הארץ.

אם לשפוט לפי ההודעה לעיתונות, פארמוקן מכוונת גבוה – לשוק העולמי. הרישיון בשימוש הקניין הרוחני יעניק לפארמוקן רישיון בלעדי, כלל עולמי, עם יכולת להענקת רישיונות משנה ביחס לכל הקניין הרוחני שייווצר אצל שמיר בקשר עם הפטריות, השירותים והמחקרים – לרבות פרוטוקולי גידול, ידע וממצאים מתוך המחקרים בהקשר של ההתוויות הרפואיות שיקבעו בין הצדדים, וכמו גם שירותי פיתוח, גידול הפטריות והמיצוי שלהן.

תחת ההסכם, מכון שמיר יהיה זכאי לתמלוגים מהמוצרים, בהתאם להשקעת המחקר והפיתוח, אך בהסכם לא צוינו השיעורים המדוייקים וגם לא הערכות.

מבדיקה שערכנו באתר רשם העמותות (גיידסטאר) עולה כי מתוך תקציב של יותר מ-9.5 מיליון ש"ח, מרבית הכנסות הארגון (83%) נובעות ממקורות ציבוריים – הקצבות ותמיכות מהמדינה ותמיכה מהרשויות המקומיות.

מדוע שצוות מדענים ומכון מחקר במימון ציבורי יעמלו ויחקרו ויצרו ידע ואשר יוענק באופן בלעדי לחברה פרטית אשר בבירור שואפת לייצר מוצר למכירה בשוק העולמי למטרות רווח?

והשאלה השנייה היא – הואיל והמכון הוקם כדי לחקור תחומים שחשובים לרמת הגולן ומסייעים לתושבי הגולן, המממנים וכמעט 800 אלף ש"ח בשנה מתקציב המכון, איך בדיוק חשובות פטריות הפסילוסיבין לגולן, מה בכלל יוצא מזה לתושבי האזור?

שאלה נוספת שאפשר לשאול היא מהיכן הגיעו לידי החברה עשרה זנים של פטריות פסילוסיב והאם היא מתכננת להגן על הגנטיקה הזאת כקניין רוחני שלה?

כאתר שכולו מוקדש לשינוי הסטיגמה הקשורה לסמים פסיכדליים ולשימוש בהם, אנו כמובן מברכים על חדשות פורצות דרך כאלה ומאוד אוהבים מחקרים חדשים, אבל עם זאת, אם המדיקליזציה של הפסיכדליה תיראה כמו המדיקליזציה של הקנאביס, זה עשוי לבשר טובות בעיקר לבעלי החברות ולמשקיעים ופחות לציבור הרחב.


תמונה ראשית: מתוך דף הפייסבוק של מכון שמיר

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.