טיפול פסיכולוגי עקב שימוש בפסיכדליה

בעולמנו המוני אנשים צורכים משני תודעה מכל מיני סוגים: AYAHUASCA, CANNABIS, PSILOCYBIN MUSHROOMS , PEYOTE ועוד. תושבי ישראל אינם שונים משאר העולם, הם צורכים משני תודעה מגוונים ונמצאים במקום גבוה סטטיסטית בצריכת קנאביס ביחס למדינות אחרות, מדובר על יותר ממיליון אנשים שצורכים קנאביס בתדירות משתנה. עם הגידול בשימוש בקנאביס נרשמה גם עלייה במספר האשפוזים בבתי חולים פסיכיאטרים לאחר שימוש במריחואנה וגם נצפתה עליה בפתיחת תיקי עבירות סמים במשטרה. פתיחת התיקים לא סייעה למזעור השימוש במשני תודעה והרגלי הצריכה בקרב האוכלוסייה נותרו ללא שינוי מהותי. בנוסף, כפי שאני מבין זאת, המחקרים של הרשות למלחמה בסמים מחודש יוני בשנת 2015 אינם מבדילים בין אנשים הצורכים משני תודעה או סמים נרקוטיים לא חוקיים באופן מזדמן או התנסותי לעומת אנשים העושים בהם שימוש תכוף מתוך התמכרות.

הטיפול הנפשי ומטרותיו בקרב האוכלוסייה הנרקוטית שונה מהותית מהטיפול באוכלוסייה שמתנסה במשני תודעה. אנשים המכורים לסמים עוברים תוכניות גמילה ושיקום שמתמקדות בהפסקת השימוש, חזרה לשגרת יום ושיקום התעסוקה שנפגעה. אנשים שמתנסים באופן מזדמן בסמים או במשני תודעה אינם זקוקים בהכרח לתהליך של גמילה ועל תועלתם מטיפול פסיכולוגי אפרט בהמשך.

 

מפגש בין הסובייקט לחומר

קודם לכן, מיקמתי את הקנאביס יחד עם הרשימה המכובדת של משני תודעה "קשים" בעוד שלעיתים נהוג לקטלג את הקנאביס כמשנה תודעה "רך". יש כאלו שיחלקו עלי, אבל אני באופן אישי לא אוהב את התיוגים האלו כי הם יוצרים חלוקה גסה וכוללנית בין משני התודעה. גם ברמה הסמנטית, המילים רך וקשה מתארות מימד יחיד וצר מתוך חוויה רוחנית ותודעתית רחבה ולכן הן אינן מתאימות לשמש כמילות "על" שמאגדות חוויות מורכבות וסובייקטיביות של האדם ושל משנה התודעה.

אנו יודעים שהמפגש בין הסובייקט לחומר והתוצאה או התחושה שתיווצר בו תלויים במשתנים עקיפים וישירים כמו: פתולוגיות נפשיות במשפחה, חוויות שנצברו, מבנה האישיות וחוסן נפשי, מצב רגשי בהווה ומצב מנטאלי. הסביבה בה יעשה השימוש בחומר יחד עם הערכות מוקדמת לחוויה שעתידה לבוא גם הם משתנים חשובים שצריך לקחת בחשבון. לכן, בעיני, הגדרה נכונה יותר צריכה להתהוות מתוך התבוננות שרואה בנטילת משנה התודעה "מפגש" של סובייקט עם חומר משנה תודעה ותפיסה.

לא כולם, אבל לפעמים אנשים שצרכו משני תודעה פונים לקבלת עזרה נפשית, אפרט על זה באופן כללי, מתוך עבודתי בקליניקה הפרטית שלי לטיפול פסיכולוגי וגם מהימים בהם עבדתי כפסיכולוג בבית חולים ציבורי לבריאות הנפש.

 

תשתדלו לא להישאר עם זה לבד

שימוש במשני תודעה יכול להביא להתפרצות של פסיכוזה או למצב אפקטיבי חריף. רקע מסוים של מחלות נפשיות במשפחה הקרובה, התמודדות עם קשיים נפשיים בספקטרום הפסיכוטי, טראומות קשות שלא עברו עיבוד ועוד קריטריונים שציינתי קודם לכן קשורים בסיכוי להתפרצות. במקרים של מצב נפשי אקוטי שווה לקבל עזרה נפשית מהירה מתוך כוונה להביא לסיום האפיזודה, אבל לא רק. כאשר אדם מצוי במצב כזה הוא עלול להתחיל לצבור חוויות קשות שעלולות להפוך לטראומטיות בפני עצמן. בהתאם לכך, המצוקה הנפשית מתגברת והעבודה הפסיכולוגית לעיבוד החוויות הופכת להיות רחבה יותר.

דוגמא שהמצאתי להמחשה: אדם שנטל כמות נדיבה של LSD המשיך להיות "דלוק" הרבה אחרי שהשפעת הסם התפוגגה, שעות רבות לאחר מכן וימים ארוכים שהוא מתהלך ברחוב בלי בגדים, דופק על דלתות השכנים מתוך שליחות מעולם אחר בו נאמר לו כי הוא בעל תפקיד חשוב ושעליו להזהיר את הסובבים אותו מקרב חלליות סוער שעומד להתקיים בקרוב מאוד. בתוך המפגשים איתו עלה בלבול בין מציאות לדמיון ולאחר שיכלנו לעשות סדר בדברים עלו תחושות של בושה ואשמה שגרמו לו להסתגר בביתו מחשש שיפגוש את אחד השכנים.

 

הקו הדק בין חוויה של פירוק לחוויה של הרכבה

דעתי היא שאנו נולדים עם גרעין קטנטן, שהוא מעין פוטנציאל ראשוני למי שאנו יכולים להתהוות. גרעין זה מתפתח מתוך אינטראקציות בין אישיות שונות וייחודיות, בהתאם למפגשים עם הסביבה. כשהמוקד בחוץ הוא בדמות אדם בוגר שיכול להתאים את עצמו לצרכים של הגרעין אז אפשר לקוות שהמפגש יהיה רגיש, מותאם ומיטיב. מאידך, כשאדם נוטל משנה תודעה הוא הופך להיות המבוגר האחראי לעצמו והוא צריך לקחת בחשבון שיתכנו מפגשים עם הגרעין, או לפחות עם מקומות ראשוניים או לכל הפחות עם מקומות נפשיים בעצמו שהוא שם בצד. אלו יכולים להיות מפגשים מפרים וטובים, ואלו יכולים להיות מפגשים מציפים ותובעניים. לצד האפשרות לחוויות הטובות והמעשירות עלולות להופיע גם חוויות טראומתיות וקונפליקטואליות שלא עברו עיבוד נפשי, שעד עתה אוחסנו במקום מסתור בטוח אך לא עוד.

המפגש עם תכנים אלו יכול לטלטל נפשית, לבלבל ולהלום ובמצבים קיצוניים יותר להוביל להתפרקות נפשית. חשוב לציין שהקו העובר בין התפתחות להתפרקות הוא דק וחוויות שיכלו להיות טובות עלולות להתהפך, כמו קערות על פיהן כשהן לא נעשות במסגרות מתאימות יחד עם אנשי מקצוע שהעמיקו בתחום הטיפול הנפשי ומשני התודעה. שני המצבים שתוארו, שהם: חוויה נפשית ומעשירה וחוויה טראומטית ומפרקת מביאים לפנות לקבלת עזרה נפשית וטיפול פסיכולוגי.

לרוב, בחוויה המעשירה טמון פוטנציאל סקרני ומפרה שמביא את הפונים לרצות להבין יותר את החוויה שעברו, להעמיק בה ולראות כיצד ניתן להבין ולקשר אותם לעולמם הפנימי והחיצוני. בחוויה הטראומטית והמפרקת ישנה לעיתים תחושה של איבוד זהות וזליגה בין ממדים והרבה פעמים הכמיהה היא לחזור לאיזון נפשי ולאיסוף, התלכדות והרגעה של הנפש מחדש.

 

האם בהכרח אפתח קושי נפשי מהתנסות במשני תודעה?

זה לא משהו שאפשר לחתום עליו, ישנם אנשים שהתנסו בסמים ולא פתחו תחלואה נפשית ובניגוד אליהם יש כאלו שהתנסו וכן פיתחו תחלואה נפשית ויש גם כאלה שבהחלט נתרמו משימוש במשני תודעה כאשר הוא נעשה במסגרות מתאימות. בשנים האחרונות ישנה עליה משמעותית בחקר הפסיכותרפיה ומשני תודעה בקרב אנשים עם תחלואות נפשיות שונות ובחלק מהמחקרים התוצאות מרשימות מאוד לטובה. באותם מחקרים יש פיקוח קפדני על תרכובת משנה התודעה ברמת מעבדה, בחירה מבוקרת של משתתפים, הכנה מקצועית לפני החוויה וליווי צמוד לאורך התהליך. חשוב לציין שכאשר חומרים פסיכואקטיביים שתוכנם לא ברור נלקחים כלאחר יד ובסביבה לא בטוחה הסיכון לפתח קשיים נפשיים עולה.

מקורות

  • הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול – השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל מחקר אפידמיולוגי: דו"ח מחקר מסכם
  • המשרד לביטחון פנים, הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול – אלימות סמים ואלכוהול תמונת מצב לאומית 2019

מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ פסיכולוגי פרטני ואינו מעודד צריכת סמים בלתי חוקיים. יתכן והכתוב הרחיב במשהו את תודעתכם בתחומים של מגמת העלייה בצריכת משני תודעה בשנים האחרונות, ההבדל בין מכורים לסמים לבין צרכנים של משני תודעה, סיכונים לאחר צריכת משני תודעה ופניה לטיפול פסיכולוגי ואם זה קרה, אז דעו לכם שאני ממש שמח על זה.

אדם קהתי – פסיכולוג קליני מומחה adamkehati.co.il

אדם קהתי

פסיכולוג קליני מומחה. מטפל במתבגרים ומבוגרים בקליניקה פרטית בגבעת שמואל. עוסק בניתוח אבחונים פסיכודיאגנוסטיים. כתב תוכן וסוקר מערכת סטריאו וחובב מוסיקה וסאונד מושבע. בעברו פסיכולוג במרכז לבריאות הנפש גהה, במחלקת אשפוז ובמרפאת המבוגרים. גישתו הטיפולית נשענת על זרמים פסיכואנליטיים והוא מתעניין באופן מיוחד בטראומה, טלפתיה, חומרים משני תודעה וטיפול נפשי ובתקשורת בין אישית. לפרטים נוספים ויצירת קשר: www.adamkehati.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.